orange

מה קרה ליחסי שכנות הטובה ?

Share on facebook
Share on twitter
Share on linkedin
Share on telegram
Share on whatsapp
Share on email

יחסי השכנות השתנו בצורה משמעותית בעשורים האחרונות: מיחסים פתוחים ואינטימיים ליחסים רשמיים עם לא מעט מתחים וריחוק שלעיתים פוגעים באיכות החיים ובמרקם הקהילתי. אז מה קרה ליחסי השכנות הטובה והאם אפשר להחזיר את הגלגל לאחור?

הידעתם: שכנים טובים תורמים לבריאותכם

חוקרים בארה”ב ביקשו לבחון את ההשפעה של שכנות טובה על איכות החיים של בני הגיל השלישי.

לצורך כך, הם בחנו כ-  7,000 בני 50 ומעלה, אשר לא לקו מימיהם בשבץ מוחי. הם נשאלו על תחושותיהם בסביבת המגורים. בין היתר הם נתבקשו לציין האם הם חשים חלק מסביבת המגורים, האם הם מצליחים לבטוח בשכניהם, האם השכנים יסייעו להם בשעת חירום, והאם הם ידידותיים. המחקר לימד כי יחסי שכנות טובה הפחיתו את הסיכון ללקות בשבץ מוחי ב-15%. נשמע הגיוני לא ?

 

טוב שכן קרוב מאח רחוק

יחסי השכנות הטובה השתנו בצורה משמעותית בעשורים האחרונים. כולנו זוכרים את אורח החיים בבתים המשותפים בשנות ה-80 וה-90 עם הדלתות הפתוחות והריכולים בין המרפסות, עם השכנה שמבקשת כוס סוכר לעוגה, הילדים שמארגנים קייטנה בחופש הגדול ומתרוצצים בין הממטרות שבדשא.

דניאלה, בת 45 גדלה כל חייה באשדוד אך טוענת כי חווית המגורים שחוותה כילדה כבר לא קיימת. “גרנו בקומה ראשונה מול משפחת מעודד, הדלתות היו כמעט תמיד פתוחות ואם לא היה אף אחד בבית כשהייתי חוזרת מבית הספר, הייתי דופקת בדלת ואוכלת צהריים אצל השכנים. זה לא הרגיש כמו אירוע מיוחד”.

גם שולי בת ה-75 מסכימה. “פעם היה קל יותר לגדל ילדים, כולם היו עוזרים לכולם. ברחובות של שנות ה-80 לא היית צריכה אח או אמא קרובה, השכנים סיפקו תחליף וכולם עזרו לכולם. היום אני בקושי מדברת עם השכנים שלי”.

שכונה שיתופית

170,000 סכסוכי שכנים בשנה

סכסוכים בין שכנים הפכו להיות תופעה מוכרת לצערנו. באגודה לתרבות הדיור מקבלים פניות של כ־170 אלף בתי אב בשנה המעורבים בסכסוכי שכנים. “מבול אמיתי של גידופים, טרוניות וכעסים”. מספרים אלו גדלים בצורה משמעותית משנה לשנה. בשנת 2018 קיימה אוניברסיטת תל־אביב כנס לציון בנושא יחסי השכנות הישראלית. על פי מחקר שנערך לכבוד הכנס נמצא כי יותר מ־60% מהישראלים העידו כי סכסוכי שכנים משפיעים על חייהם באופן יומיומי. 70% מהישראלים שרבים עם השכנים ציינו את הרעש כנושא שמטריד אותם במיוחד.

 

המרחב הדיגיטלי פוגע בתחושת הקהילתיות ובתחושת השיתופיות.

יחסי השכנות הטובה נשחקו ממגוון של סיבות, בניהם החשיבות העולה של תחושת הפרטיות או ארכיטקטורת בתי המגורים המשותפים (מגדלים לדוגמא). עם זאת, מרבית המומחים מסכימים את השינוי בתרבות הפנאי והמהפכה הדיגיטלית הן הסיבות המרכזיות, במיוחד כשמדובר בגילאים צעירים יותר. אם בעבר, תרבות הפנאי שלנו כילדים התרחשה בחוץ ובמרחבים הקהילתיים, היום מרבית הילדים מבלים את הזמן הפנוי בתוך הבית ובתוך המסכים. כתוצאה מכך, האינטראקציות החברתיות והיכולות להכיר חברים חדשים מצטמצמת. החוקרים מצביעים על הנזקים לטווח ארוך, בדמות ילדים עם יכולות אמפתיה נמוכות ויכולות חברות מוגבלות.

איך מחזירים את הגלגל לאחור ? משכונות שיתופיות ועד למושבים וקיבוצים

קשה להחזיר את הזמן לאחור אבל בהחלט ניתן לצמצם את ההשלכות של התופעה. כתוצאה מכך יותר ויותר משפחות מחליטות לקחת את הנושא לתשומת ליבם ולמצוא פתרונות שמחזירים את תחושת השכנות הטובה והקהילתיות לאורח החיים היומיומי. שירה לדוגמא, עברה לפני כחמש שנים לקיבוץ. “אם בעבר הקיבוץ נתפס אצלי כמקום מיושן וחסר פרטיות, היום כאמא אני מבינה את הערך המשמעותי שיש לחיים בקיבוץ על הילדים. הם כל הזמן בחוץ ובפעילויות חברתיות וזה מחמם את הלב כאמא”.

 

נטע היא דוגמא נוספת למישהי שחיה במרכז העניינים וקיבלה החלטה לעבור לשכונה השיתופית בצוותא. “מאד התחברתי לאג’נדה ולאידאל של השכונה. שכונה שמעודדת את החברים בה לבנות יחד קהילה המושתת על ערכים כמו שותפות גורל וערבות הדדית” השכונה כוללת עושר של פלטפורמות שיתופיות כגון: מתחם העשרה לילדים, גינות קהילתיות, חללי עבודה שיתופיים ועוד ועוד. הכל במטרה לעודד את התושבים לחיות יותר בחוץ ולעזור לילדים לפתח יכולות נשאפות כמו חיברות, עבודה בקבוצות, ערבות הדדית ועוד.

הזמנים השתנו, טוענת נטע ואם אנחנו כהורים רוצים לספק למשפחה שלנו חווית מגורים קהילתית יותר וליצור שכנות טובה, אנחנו חייבים לעבוד בזה. בעידן הדיגיטלי לצערי, הדברים לא יקרו מעצמם

התקשרו עכשיו לטלפון

או השאירו פרטים ונחזור
אליכם בהקדם

לוגו בצוותא

למידע נוסף אנא השאירו פרטים: